|
| פתח/י אתר לגן |
|
|
|
|
|
|
| סקר |
| איך אתם תורמים למאמץ לשמירת הבטיחות בדרכים? |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| הורים וילדים |
|
 |
|
|
|
|
| הסכמה זוגית בהורות |
|
| |
ביני ובין אישתי קיימים חילוקי דעות בנוגע לחינוך בתנו הקטנה (בת שנה וחודשיים). לעניות דעתי, יש להציב גבולות ברורים (כולל הטלת סנקציות אם צריך) כבר בגיל זה - ע"מ להימנע מפיתוח של התנהגויות לא רצויות.
אישתי, לעומת זאת, טוענת כי מדובר בשלב מוקדם ובין כה וכה הילדה לא ממש מבינה מה אני רוצה ממנה. מי צודק? מה הגיל הנכון להטלת סנקציות ? (ואיך עושים זאת בדיוק בגיל כה צעיר ?).
אני פשוט רוצה להימנע בכל מחיר מתסמונת "הילדה הבוכה בקניון..." מה דעתך? (עמית פ.)
|
|
|
|
| נפתח על ידי: |
|
רחל |
| נפתח ב: |
|
03/01/2010 18:04 |
| עודכן ב: |
|
03/01/2010 18:06 |
| תגובות: |
|
1 |
|
|
|
| שם משתמש: רחל |
תאריך: 03/01/2010 18:06 |
|
|
| |
אכן דילמה....ואם לסבך את העניין קצת יותר, כדאי לשאול ולהבין כיצד ניתן לגדל ילדים בדרך אחת, ברורה, מוסכמת ואחידה כשכל אחד מאיתנו גדל בבית שבו יש הבדלים בתרבות (כן, אנחנו עם רב תרבותי...), בסביבה, בשפה, באמונות, בגבולות, במנטליות ובגישה לחיים?
נראה כמו משימה בלתי אפשרית.
נתחיל מהשאלה "מי צודק?"...בהורות ובמערכות יחסים בכלל אין "צודק" או "לא צודק", "נכון" או "לא נכון", "בסדר" או "לא בסדר" ! כשמתייחסים לדינאמיקה זוגית (או הורית) אין שחור ולבן אלא צריכה להיות דרך צודקת עבורנו, נכונה בשבילנו ובסדר אצלנו (הדגש על ה- נו...).
לכל משפחה צריכה להיות הדרך המתאימה והנכונה ביותר עבורה לגדל את הילדים ולשם כך צריכים להיות הבנות, תובנות, תקשורת הדדית, שיתוף והסכמות משותפות על הדרך בה מחנכים ומגדלים את הילדים. לא פשוט, נכון?
לגבי הטלת סנקציות...לא ציינת מה כוונתך במילה "סנקציות" אבל חשוב לזכור שהתגובות וההתנהלות שלנו צריכות להיות מותאמות לגילו ולהבנתו של הילד. פעמים רבות, כשנולד ומצטרף למשפחה תינוק חדש, אחיו נראה לנו (פתאום) גדול מאוד ובבת אחת הציפיות ממנו וההתייחסות אליו היא כשל ילד גדול (כשהוא "רק" בן שנתיים....).
ילדים, מגיל קטן מאוד (מגיל אפס, כבר אמרנו?), מבינים מה רוצים מהם, מבינים מהם הגבולות של אמא ומה מותר או אסור אצל אבא. נכון, הם עוד לא יודעים לדבר ולתקשר אבל הם צופים היטב ולומדים מהר מאוד את התגובות, ההתייחסות, מבט העיניים ואפילו... טון הדיבור אומר להם הכול.
כמה הארות ללמידה...
- כדי להימנע מ"פיתוח של התנהגויות לא רצויות" חשוב בשלב הראשון לבדוק מהם "התנהגויות לא רצויות" עבור כל אחד מאיתנו (הסכמה זוגית...כבר אמרנו?). במקומות שבהם יש התנהגות שנחשבת "רצויה" בשביל אמא ו"לא רצויה" בשביל אבא (למשל...), שם הילדים לומדים ומשיגים את מירב תשומת הלב, שם יש הרבה מאוד כעסים ומריבות ושם הילדים נמצאים במצוקה הכי גדולה...
למה? מפני שהם מקבלים מסרים סותרים והם אינם מסוגלים להבין מדוע אצל הורה אחד מותר ואצל השני אסור.
- לגבי "תסמונת הילד/ה הבוכה בקניון"....במקום שבו אנו יוצרים "תסמונת" שם תהיה "תסמונת " !
(כן, אנחנו אלו שמיצרים תסמונות - הילדים רק מגיבים להם...!)
התמודדות נכונה עם הבכי, תגובות עקביות וגבולות מתאימים ימנעו לבטח את ה"תסמונת".
|
|
|
|
|
|
|